תוכן

סו) והענין הוא, כי אדם הראשון, היה תופס מקום שלשה עולמות, בי"ע. וכיון שכן, מוכרח הוא, שנברא על ידי זווג ז"א ונוקביה דאצילות. כי מן זווג ז"א ונוקבה דאצילות, יצתה הבריאה, ומה שאחריה. וזמ"ש שם, חד רברבא ותקיף, אתחבר ואזדווג בה, בחד ענפא שפירא דחזו, חדוותא דכולא, כד"א יפה נוף משוש כל הארץ, בה אזדווג. והוא סוד ז"א דאצילות, הנקרא אילנא רברבא. דאזדווג בה, רוצה לומר: בההיא חיוותא ברא, וקרנין עשר לה, וארו עיינין כעייני אינשא לחיוותא, ופום ממלל רברבן הנ"ל, שהיא נוקבא דז"א. ואמר, כי זווגו בה היה על ידי היסוד, הנקרא ענפא שפירא דחיזו, בסוד יפה נוף משוש כל הארץ, שהוא היסוד. ועל ידי זווג זה, אפיקו חד רוחא טמירא, ומלייא לההוא גבילו דעפרא דאדם הראשון, שהיה כולל כל שלשה עולמות בי"ע. וזמ"ש, ואמלכיה על כל עלמא כו'.