תוכן

לא) ונבאר עתה ענין המ"ן הצריכים להיות בתוך הכלי הזה, ומה עניינם ומציאותם. דע, כי כמו אשר האיש מזריע ונותן טיפת מים זכרים בנקבה, והם נמשכים מן מוח שלו. כן האשה נמשכת טיפת מ"ן מן המוח שלה עד היסוד בה, שהוא בית הרחם שלה, והטיפה הזאת נקראת מ"ן. ומשתי בחי' טיפות אלו, של מים זכרים ומים נקבות, הנמשכות ממוח הזכר וממוח הנקבה, וכלם ניתנים ביסוד שלה, ומתחברים שם, אז מהם נוצר הולד, שהם בחי' הנשמה, שנוצרת שם מזווג עליון, להנתן אח"כ בתחתונים בסוד בנים אתם לה' אלהיכם. ושתי בחי' אלו, נרמזים בשתי יודין, המצוירים שם באות א'. כי יו"ד עילאה, היא מוח הזכר. ואות יו"ד תתאה, היא מוח הנקבה. והוא"ו אשר בינתים, היא בחי' חד פריסו דאתפרס, הנזכר בזוהר בכ"מ. ויו"ד עלאה, היא מים זכרים, יורדים משם ע"י ההיא פרסא, שהיא הוא"ו. ויו"ד תתאה, היא מ"ן, ועולים משם, עד ההיא פרסא, אלו יורדים ואלו עולים.