תוכן

כח) ונחזור לבאר ענין המלכים הנזכר, כי הנה להיות אלו הז"מ כלם דינים קשים, לכן לא יכלו לקבל האור, ונפלו למטה כנזכר. וגם כל אלו הז"מ, כ"א מהם היה בסוד אדם, אלא שהיו אז בלי תקון. ואם תמנה ז"פ אדם, יהיה בגימטריא שט"ו. ואלו יצאו מן בוצינא דקרדינותא דגניז גו מעוי דאימא, וכמו שביארנו כי בוצינא דקרדינותא היא שורש הדינים ועיקרו, וממנו יצאו אלו הז"מ, שכולם היו דינא קשיא. ולכן אם תחבר ה' דבינה אשר משם יצאו אלו השט"ו, יהיה מספר כלם ש"ך. וז"ש, ות"ח, רישא שירותא דמהימנותא כו', בטש נצוצא דקרדינותא, שהיא שורש הדין הגנוז במעוי דאימא כנזכר באדר"ז, וזריק ניצוצין לש"ך עיבר, כי אלו המלכים להיותם דינים וגבורות חזקות, נקראים בשם ניצוצי אש, שיצאו מבוצינא דקרדינותא, והיה מספרם ש"ך ניצוצין, כל נצוץ חלוק מחברו איש לעברו פנו, וזריקתם היתה עד שירדו למטה מעולם האצילות, ובהיותם שם בריר פסולת מגו מחשבה ואתבריר, כי להיותם דינים קשים, היה הפסולת של הקליפות מעורב בהם, וכאשר נזרקו למטה, הובררו ונתקנו, והטוב והקדוש שבהם, חזרו ליתקן ע"י המלך השמיני, הנק' הדר, ועלו למעלה. והפסולת שבהם, נעשה ממנו בחינת הקליפות ונשארו הם למטה.