תוכן
כא) והנה כ"א מאלו הי"ס, ודאי הוא שכל אחד מהם היתה כלולה מכל י"ס, אבל הדבר היה בערבוב. כאלו נמשיל לך משל א', שהיו כדרך המים והיין והחלב והשמן והדבש וכיוצא בזה, מעורבים יחד, ונתונים בכלי אחד. והז' תחתונות היו בבחינת דינים, והטעם הוא, לפי שאי אפשר לקיום העולם ולהנהגתו, זולתי הדינים וקליפות, וכמ"ש במשנה להפרע מן הרשעים כו', ולתת שכר טוב לצדיקים.
ואמנם היה הדין למטה בז"ת, אלא שהיה הכל מעורב יחד כנזכר. ולהיות כן, שלא היה בהם בי"ס שום תיקון כלל, לכן כאשר היה אור הא"ס יורד, ובוקע בתוכם מלמעלה למטה, היה האור יורד מכתר לחכמה, ומחכמה לבינה, שהיא הספירה השלישית. אבל בהתפשט האור ההוא העליון, אשר הוא סוד רחמים גמורים, וחסד גמור, ובהגיעו אל הז"ת, אשר הם דינים כנזכר, ומהם הדינין מתערין, לא היו יכולים לקבלו, כי הם הפכיים, זה חסד, וזה דין, והיו מתבטלים ע"י האור העליון, ומתו, וכמש"ה וימת בלע, וימת חושם וגו'.
