תוכן

ח) ודא רזא דדכורא, שהוא השפע והאור הנקרא חסד עלאה, דאתגלה בפום אמה כנודע, שהוא בא ממזלא, ונמשך לדעת, ומשם לז"א, הוא הוא"ו. ונמצא דרזא דוא"ו, הוא הדעת, והאור הזה הוא היורד דרך היסוד, שהוא מקור היכר הזכר, ומשם ניזונת הנקבה. וזהו רזא דדכורא, דקימא למיהב מזונא לנוקבא. ובג"כ כל אנון ווין דעבד בצלאל, שהוא היסוד, כדפירש רשב"י בפרשה זו, הוא עשה ווין, השש קצוות של הזכר, היורדין דרך היסוד, וכמ"ש שוקיו עמודי שש. למיהב לון להשראה על נוקבי, הם השש קצוות שלה, שהם נקבות. והיסוד הוא המחברם, כד"א כי כל בשמים ובארץ.