תוכן

א) משפט הירושה. כתיב ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו וגו'. דרוש זה עמוק מאד מאד, בענין ז' מלכים דמיתו. והנה תחילה נציע הדינין, והוא, כי כשמת האדם, ואין לו בנים, הירושה חחרת לאביו כבתחילה, ואח"כ מאביו חוזרת הירושה לבניו האחרים, שהם אחי המת. גם נודע, כי המתנה יש לה הפסק, והירושה אין לה הפסק. ודע, שהנה אב ואם, הם שני אותיות י"ה, של הוי"ה. וברא וברתא, הם זו"ן, אותיות ו"ה של הוי"ה.