תוכן

פב) כונה חמישית, תכוין לבלוע המאכל אחר שנטחן, כי שם באצטומכא הוא גמר הבירור, כי אז מתעכל המאכל, והטוב שבו מתהפך לדם, והמזון הולך אל הכבד, ומתפשט בכל העורקים והאיברים כנודע. והרע שבו, יורד דרך בני מעים, ויוצא לחוץ. וזה ע"י שתכוין לחבר הכונה השנית, שמספרה נ"ח, עם ציור האלף הראשונה, שבכונה הראשונה, של חשבון מ"ו, כי ציורה גימטריא כ"ו. והנה נ"ח וכ"ו, הם גימטריא פ"ד, והוא סוד אותיות אחה"ע שבגרון בבית הבליעה, שמספרם פ"ד. ונודע כי הם באימא, ונמצא כי החיך שהוא חכמה, דוחה המאכל בגרון שהיא אימא, ולכן לא חיברנו עם אותיות אחה"ע שבגרון, רק ציור אלף עליונה שהיא באבא, ולא האלף התחתונה שהיא באימא. גם תכוין, כי פ"ד היא בגימטריא חנוך, והוא סוד סוד מטטרו"ן, שהוא עולם היצירה, ובו ענין האוכל הנזכר, שהוא בגי' אל הוי"ה שביצירה. וכמבואר אצלינו בדרוש השבתות וי"ט וחול המועד, כי אוכל נפש הוא ביצירה, וכמ"ש בתחלת הדרוש הזה, וכמו שיתבאר עתה בע"ה.