https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / שער המצוות / פרשת עקב
אות עד
תוכן
עד) ונחזור לכוונת האכילה. הנה נתבאר לעיל, ב' בחינות בענין האכילה. הא', היא בירור המאכל בעצמו, הטוב שבו, מן הסיגים המעורבי' בו, ע"י חטא אדה"ר, וגם מה שהיה מעורב בהם מתחלת ברייתן, מששת ימי בראשית כנ"ל. והב' היא, ענין תיקון נפשות המגולגלים, הנמצאות במאכל ומשקה. ונבאר כוונת בחינה הא', כי הב' לא קבלתיה ממורי ז"ל. הנה טרם שיאכל האדם, צריך שיכוין לבירור הטוב אשר במאכל ההוא, מן הרע המעורב בו, ע"י כוונה זו שנבאר עתה. ודע, כי יש כוונות אחרות גדולות מזו, בענין בירור האכילה. והנה מנוח היה אוכל בכונה זו שנתבארה עתה, וזש"ה שם, והוא פלא, אותיות אלף. כי כל כוונתו היתה, בסוד אות האלף, אשר היא בחכמה כמו שיתבאר. ולכן נגלה לו בבחינת פלא, ולהיות כוונה זו בלתי עליונה מאד, לכן ארז"ל מנוח ע"ה היה. כי החכם יש לו כוונה גדולה מכל זה, ולכן אמר לו המלאך, אם תעצרני לא אוכל בלחמך, לפי שאין כוונתך זו כ"כ גדולה. אבל באברהם נאמר ויאכלו, אוכלין ממש, כמ"ש רז"ל (מד"ר פ"ו) וגם בזה תבין, שם מנוח, כי היא מלת מורכבת, מ"ו נ"ח. והיא כללות הכוונות שנבאר עתה, שעולים מ"ו ונ"ח. ולהיותו מכוין בזה, ועושה בירור הזה תמיד כל ימיו, לכן נקרא על שם זה מנוח.