תוכן

ע) גם בענין המים של נטילה, יש בהם מים פסולין, ומים כשרים. וגם מאיסור זה ינצל האדם, אם יכוין בכוונה הנ"ל בענין נט"י. וטרם שנבאר כוונת האכילה, נבאר ענין שתיית המים, שהוא ענין קצר. דע, כי כפי מה שנת"ל בענין המתגלגלים אפילו בדומם. ובפרט מה שנתבאר בשער הגלגולים בדרוש הזה עצמו, וע"ש כמה מיני גלגולים יש. ועל כמה מיני עבירות, מתגלגלים תוך המים. והא' מהם הוא, מי שאינו נוטל ידיו לאכילה, וגם מי שאינו זהיר בברכת הנהנין. ונמצא כפי זה, כי אין מעין ובור ומקוה מים, שאין נמצאים בהם כמה וכמה נפשות מגולגלים לאין מספר. וז"ס המעשה ההוא דמדרש תנחומא פרשת קדושים, בההוא רוחא דהוה שרי בחד מעיינא, דלא הוה. מזיקי לברייתא, והווה תמן חד חסיד, ושמו אבא יוסי איש צייתור כו'. והנה כדוגמת איש הצדיק, אשר מתעברין בו נפשות צדיקים ומסייעין אותו בכל דרכיו למונעו מן החטא. כך ח"ו אם האדם ישתה מן המים ההם, ויכנס בו איזה נפש מגולגל אשר במים ההם, ואין יכולת באיש הזה לתקנו, הנה יתעבר בו נפש הרשע ההוא, ויחטיאו, עד יורידהו לבאר שחת. וכן עד"ז בענין האכילה, אם האוכל יהיה ע"ה, ויאונה לפיו המאכל ההוא איזה מגולגל, אפילו שיהיה מב"ח, שאינו רק מדרגה א', ואינו יכול לתקנו. או אם האוכל הוא ת"ח, ואינו יודע בחכמת האמת, ויאכל הירקות הצמוחין הבאים בהם הנפש המגולגלת, והנה אין בידו לתקנו, אפשר שיתערבו בהם ויחטיאו כנזכר. כי לכן לפעמים מזדמנים מקריים ומאורעות רעות וקשות לאדם בפתע פתאום, ועושה, איזה עבירה גדולה, והוא, כי אותו נפש המגולגלת, היתה חוטאת בעבירה ההיא, ועתה החטיאה האיש הזה כפי דרכה. וז"ס שנמצא לפעמים איזה צדיק, ובידו עבירה א' שאינו יכול לפרוש ממנה, והיא לסיבת הנזכרת. וכאלה פרטים רבים לאין קץ.