תוכן

ב) ענין הריגת בעלי חיים, כבר נזכר בפרשת יתרו, כי שום בריה לא נבראת לבטלה, ואסור להרוג אותה שלא לצורך. ומורי ז"ל היה נזהר, שלא להרוג שום רמש מן הרמשים, אפילו מן הקטנים והפחותים, כגון פרעושים וכנים וזבובים, וכיוצא באלו, ואף אם הם מצערים אותו. כבר נודע משז"ל, על פסוק גם אויביו ישלים אתו, זה הכלב, ויש אומרים זה הנחש, ויש אומרים אלו הפרעושים. וזו עצמה תשובת ר"א לר' חזקיה בפרשת יתרו, כנזכר בסוד פסוק אם ישוך הנחש בלא לחש. גם בענין הכנים הנולדים ונבראים מן הזיעה, אין ראוי להרגם, ולא לקוץ בהם כלל, ובפרט לאנשים כשרים, אשר אלו הם מותרי האדם והסיגים שלו, שמהם נבראים אלו הכנים. א"כ תיקון ותועלת הוא לאדם, כשאלו הכנים נבראים מזיעת גופו, כי יוצאים סיגיו ומותריו וקליפותיו לחוץ, ולכן אין לקוץ בהם.