תוכן

ו) ואמנם סעודה ג', הוא סוד התעלות ז"א כולו, בתוך אבא ואימא עלאה, ג' אחרונות שבו בג' אחרונות שבהם. וג' אבות שבו, בג' אבות שבהם. וג' מוחות שבו, בג' מוחות שבהם. וזו נקראת נחלה בלא מצרים, כי אין קליפה שולטת שם, כיון שכולו נכלל באו"א עלאה, ולא נשאר ממנו כלום למטה, כסדר אצילותו הראשון. וכאשר יעלה למעלה ויהיה נכלל כולו באו"א, יהיה סמוך למצח העליון, בסוד ג' ראשונות שבעתיקא, וזהו עת רצון. ואמנם עליה זו, לא תשגיחהו הכלה, רק החתן לבד. ולפיכך נקראת סעודתא דזעיר אפין, ואנו מתפללין שגם הכלה תשוב למדרגה זו. וזהו, ואני תפילתי לך ה' עת רצון, וכבר ידוע, שהיא נקראת תפילה וע"ת. וסוד ואני, לחבר אני עם ו'. ולפיכך אנו קורין במנחה בס"ת בשבת, להדביקה עם בעלה שהוא תורה שבכתב. וקורין שלשה לבד, כי זהו ההפרש שיש בינה לבינו בשעה זו, כי ישארו ממנה ג' למטה, שלא נכללו בעולם העליון. ומפני היות ז"א נכלל כולו באבא ואימא, הדינים שבז"א מתבטלין, אע"פ שהוא זמנם. כי מסתכל בו המצח העליון, בעלותו שם סמוך לו. וכל העולמות בהשקט ושלוה, כי המצח העליון יתיב על כורסייא דשביבין דנור לאכפייא לון. והנה כאשר תפקח עיניך, תראה, כי סעודה זו עם היותה של ז"א, היא גדולה מכולם. ולפיכך אין אומרים בה קידוש כלל, כי נעלמה מאוד. כי שם מקום האכילה ולא השתיה, וזהו והאכלתיך נחלת יעקב אביך. וכד"א, אכלו רעים לעילא, שתו ושכרו לתתא. כנזכר בספר הזוהר, בפרשת ויקרא בדף ד' ע"ב, שנקראים רעים, משום דיתבי באחדותא ברעותא וחביבותא, דלא מתפרשן לעלמין. והיין, אעפ"י שהוא לפעמים משמח, בסוד מיתוק הדינין, הרי הדין ניכר בו עכ"פ. ואמנם בשעת סעודה ג' זו, אין הדינין ניכרין, כלל, והכל רחמים גמורים. ולפיכך נסתלק משה בשעה זו, ולא בבקר, להראות שנתעלה בסוד הרחמים הפשוטים. ואמנם הוצרכו ג' מ'שה י'וסף ד'וד להסתלק בשבת, לצורך ג' שבמלכות הנשארות להעלותם למעלה עם בעלה, ודי בזה.