תוכן

א) שם בדף ג' ע"ב בר"מ וז"ל, פתח ואמר, באתי לגני אחותי כלה כו', נודע, כי כלה וג"ן, שמות הנוקבא הם. ואיך יאמר באתי לגני אחותי כלה, אם היא בחינה אחת. אבל זה יובן במה שביארנו בענין תפלת שמנה עשרה, כי השלשה ראשונות והשלשה האחרונות הם בחינת ז"א בזמן היניקה, אשר אין לו אז רק שית סטרין בלבד, והמלכות היא עמו בסוד פסיעה לבר, בסוד נקודה, בסוף רגל אות וא"ו, ואלו השית סטרין דיליה, הם חג"ת נה"י, ואח"כ בזמן הגידול, עלו אלו השית סטרין ונעשו בו בבחינת חב"ד חג"ת. ואמנם הנה"י, נעשו לו בסוד תוספת כנודע. ואלו שית סטרין שנתעלו כנזכר, הם סוד אריתי מורי עם בשמי כו', ונמצא כי מה שצריך עתה להוסיף בהם, עד שכל אחד משניהם יהיה בו פרצוף שלם מן עשר ספירות, הם שלשה אחרונות דז"א, שהם נה"י, ותשע הספירות אל נוקביה, לפי שעדין אינה רק בסוד פסיעה לבר כנזכר, והרי הם י"ב בחינות, והם סוד י"ב בחינות אמצעיות שבתפלת שמנה עשרה, שכולם הם באים בסוד תוספת, ועל ידי אלו השנים עשר ברכות, נשלם ז"א לי"ס, שהם: חב"ד חג"ת נהי"מ. ועדין חסר ממנו בחינת הכתר שבו. ונשלמה נוקביה לי"ס, שהם: כח"ב חג"ת נהי"מ. כי דעת אין בה, כי נשים דעתן קלה. ולכן הוסיפו ברכת למשומדים, כנגד הכתר בז"א, כנזכר אצלנו בביאור התפילות. וזמ"ש, תוספת ברכת המינים מאן אכיל לה, ההוא דאתמר ביה באתי לגני כו', שהוא ז"א, האומר זה הפסוק, והוא אוכל לה בסוד הכתר הנעשה בו.