תוכן

כא) גם התרמוסין המתמתקין ע"י ישראל, חייבים במעשר, כפי הדין המוסכם מכל הפוסקים. גם בענין ענבים, יש מקמות שעושים יין מכל מיני הענבים שבארץ ההיא. ויש מקומות שאינם עושים יין, רק מן המיוחדים לעשות מהן יין. ולכן הגוים הנוטעים הכרמים ההם, כוונתם אינם, רק למוכרם לעשות מהן יין, ולכן באלו המקומות שהענבים שלהם מיוחדים לעשות מהן יין, כגון הענבים השחורים שבא"י, שאינם ראויים אלא ליין, אזלינן בתר דעת הנוטעים אותם, ונמצא שגמר מלאכתן אינה, אלא כשעושין מהן יין, ולכן היין ההוא חייב במעשר לדברי הכל כנודע, ונמצא כפ"ז שאין לאכול אותם הענבים כלל, עד שיוציא מהן המעשר, כי אכילתן היא גמר מלאכתן, והוי ביד ישראל. אבל בשאר מקומות, אע"פ שעושים יין מן הענבים, רוב הנוטעים אותם הוא לאכילה ולא ליין שלהם.