תוכן

מה) ועתה נבאר הכונה, דרך פרט מן הפרט, בענין קריאת התורה בלבד. הנה נתבאר לעיל, בסדר מקרא התורה, שבכל יום יקרא מספר א' של פסוקים. והענין הוא, כי בתחלה תכוין, כי המקרא הוא בעולם העשיה כנ"ל. ושם היא הוי"ה דב"ן דההי"ן. והנה (אותיות) המילוי שבה, הם ה' אותיות אלו: ודהו"ה. ותחלקם בה' ימים הראשונים של השבוע, דהיינו ביום א', תקרא ו' פסוקים, כמנין אות ו' ראשונה של המילוי הנזכר. ואות ד', ביום ב'. ואות ה', ביום ג'. ואות ו', ביום ד'. ואות ה', ביום ה'. ותכוין ג"כ בניקודיהם, היוצאים מן ה' נקודין הראשונים, של אותיות אלו את אשר יביאו. והם: צירי, ושבא פתח, סגול, וקמץ, וחיריק. ולפי שכל קריאה זו, היא הכנת ו' ימי החול, לקבל תוספות קדושת שבת, לכן נרמזו ניקודיהם בתיבות הנזכרים, שהם בפסוק והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו כו', כמבואר אצלינו בשער התפלות, בענין יום הו' וע"ש בסוד פסוק זה.