חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות ה

תוכן

ה) והנה ג' מילויים שבשלשה ההויו"ת: ע"ב, ס"ג, מ"ה, הם: מ"ו, ל"ז, י"ט, והם בגימטריא ק"ב, ומן הק"ב הזה מתפרנסים המלכים הנזכר, ואז הם נקראים ק"ב חרובין, הנזכר בר' חנינא בן דוסא, כנזכר בזוהר פרשת פנחס בר"מ, כנודע דמלכין קדמאין מיתו ואתחרבו, ונעשו ק"ב חרובין. והנה ר"מ מתיר שיצא ז"א קטע בקב שלו הנזכר לר"ה, לפרנס המלכים אשר שם כנזכר, והיותו נקרא קיטע, הוא לטעם הנזכר, כי אינו יוצא בהויות שלימות, אלא קטועים, כי שורשם בשארים למעלה ברשות היחיד, ואינו יוצא אלא בק"ב שלהם, שהם אותיות המילויים שנקטעו מהם. גם נקרא קיטע, לטעם שנתבאר אצלינו בענין קבלת שבת שאז נה"י שבכל עולם, מתעלים למעלה במקום חג"ת, ובשאר מקומם פנוי בבחינת שדה, ואין אחיזה לחיצונים ביום השבת, אלא שם, ולא למעלה, ולכן נקרא ז"א קיטע, כי נתעלו רגליו שהם נה"י בחג"ת שבו, ונראה כקיטע שאין לו רגלים.