תוכן

ב) שם בדף קפ"ח ע"ב וז"ל, ומאי חטה, כללא דכ"ב אתוון. א"ר אלעזר, אע"ג דהוה לן למשמע כו'. דע, כי חטה ושעורה, שניהם במלכות, וכמש"ה ארץ חטה ושעורה כו'. והענין הוא, כי אין דבר בכל הנבראים, שלא נברא באלו הכ"ב אותיות, כנודע מספר יצירה. והנה, הכ"ב אותיות שבמלכות, אשר מהם נוצרה ונאצלה, הם הנקראים חטה, בגימטריא כ"ב. והחמשה אותיות דמנצפ"ך הכפולות אשר בה, הם הנקראים שעורה, לפי שאותיות מנצפ"ך הם כפולות כנודע, והם בגימטריא עם עשר הכללים תק"ע, והעשר אותיות שהם עשר הגבורות עצמן, הרי תק"ף כמנין שעורה. והנה אלו החמש גבורות דמנצפ"ך, הם העושים פרצוף המלכות, ולכך אלו מקדימות לבא בעולם כמ"ש, בגין דשערה קדמא לשאר נהמא בעלמא כו', כי על ידי החמשה גבורות האלו, נתחלת בנין פרצוף המלכות, ותיקונה, ועל ידם נגמר פרצופה, כנודע. וגם זהו סוד מ"ש בפרשת אמור דף צ"ו ע"א בר"מ, כי מנחת שעורים שמקריבין בפסח, הוא כדוגמת מנחת הסוטה שהיתה של שעורים כו'. ומסטרא אחרא אשת זנונים, כד ארח בה ערקת כו', והטעם הוא, כי להיות השעורה בחינת ה"ג, המכלים את הכל, ערקת.