תוכן

כה) ועתה צריך שנבאר טעם, כי מאחר שביום השבת והשביעית, כל המלאכות נעשים מעצמם, א"כ למה אנו מחוייבים להתפלל בהם ולעשות מצות. גם יתבאר מה חילוק יש בין יום השבת, לשביעית. דע, כי בחול אנו צריכין להכין ב' הכנות, ע"י תפילותינו: הראשונה היא, לתקן זו"ן בסוד פרצוף אחור באחור, כל פרצוף כלול מי"ס, כי בתחילה היה הז"א מן ו"ק לבד, והמלכות היתה בסוד נקודה אחת קטנה בלבד. והשנית הוא, לחזיר ולהביאם פנים בפנים, כדי שאז יזדווגו, ויולידו נשמות התחתונים. ובשביעית, נעשה התיקון הראשון מעצמו, ומה שאנו עושים ע"י תפלותינו, הוא להחזירם פנים בפנים. ובשבת, אפילו תיקון השני נעשה מאליו, והם נחזרים מאליהן פנים בפנים, כנודע כי תכף בכניסת ליל שבת, חוזרת הנוקבא להיות עם ז"א פנים בפנים. אמנם הם עומדים למטה, במקום שהיו עומדים שם בימי החול באופן, כי מה שנעשה בימי החול ע"י מעשינו ותפלותינו, הוא נעשה מאליו ביום השבת. ומה שאנו מוסיפים ועושים ע"י תפלותינו בשבת, הוא להעלותם עד מקומם האמיתי, מדרגה אחר מדרגה עד תפלת המנחה כנ"ל, ושיהיו שם במקומם העליון, בבחי' פנים בפנים. וביו"ט, וראש חודש, וחולו של מועד, יש בהם ג"כ עליית זו"ן ע"י תפלתינו ואין עליותיהן שוות, כי עליית יו"ט, אינן כעליית חוה"מ, או ר"ח, וכבר נתבאר ענינה באורך במקומם.