תוכן

ג) דע, כי שם אדנ"י, הוא מורה על הדין, כי לכן נקראת דינא רפיא. וכן אדנ"י בהיפוך אתוון, הוא דינ"א. ואמנם סוד האלף שבזה השם, מורה על שתוף הרחמים אשר בו, כי שלשה אותיות האחרונות הם דין, ואות אלף הראשונה, הם רחמים. והיא סוד שם אהיה, שהוא רחמים. ובזה תבין, למה זה השם נקרא דינא רפיא, והטעם הוא, לפי שיש בו שתוף הרחמים, שהוא אות האלף, המורה על שם אהיה, שהוא רחמים, הממתק ומרפא את שלשה אותיות די"ן אשר בו. וכבר ידעת, כי שורש כל הדינין, הם החמש גבורות הנודעות, ואם כן כל גבורה מאלו החמשה נקראת די"ן. ואם תמנה חמשה פעמים די"ן, הם בגמטריא ש"ך. והענין הוא, כי החמשה גבורות הנזכר, הם מתפשטות עד היותם ש"ך ניצוצות גבורה. וזהו סוד מ"ש בפרשת פקודי בדף רצ"ד סוף ע"ב, ניצוצין זריק לתלת מאה ועשרין עיבר, ובריר פסולת מגו מחשבה כו', כי אלו החמשה גבורות מתנוצצות עד סך ש"ך ניצוצי גבורה.