תוכן

א) דין הנדה. כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וגו'. נלע"ד ששמעתי ממורי זלה"ה, כי נדה ר"ל: נ"ד ה', שגורם להפריד ה' תתאה מן ההוי"ה, לכן תיקון ימי תעניותיו, נ"ט כמנין נד"ה. וענין חמש דמים הטמאים, כאשר כבר נתבאר עניינה לעיל בפרשת תזריע בדין היולדת, בענין חמש דמים של טוהר, וחמש דמים של טומאה. אבל פירוש אחר שמעתי ממורי זלה"ה באופן אחר, והוא זה, כי הנה בדעת ז"א, יש עשר הויו"ת, חמש חסדים, וחמש גבורות, מצד אבא. וכנגדם עשר שמות אהי"ה מצד אימא. ולכולם יש בהם בחי' אחוריים, (בין בהויות) בין באהי"ה. ואחוריים דאהי"ה הם בגימטריא דם, ונודע כי כל אלו נמשכים אל הנוקבא, בבחינת חמש חסדים וחמש גבורות שנותן לה ז"א, ואלו החמש אחוריים של אלו החמש גבורות שנותן לה הזכר, הם חמש דמי טוהר, והחמש גבורות שבנקבה אשר גם אחוריים שלהם הם בגימטריא דם, הם בחינת חמש דמים טמאים שבאשה. וכבר ביארנו זה בסוד הדעת מה עניינו.