תוכן

א) שם בדף ס"ה ע"א, וז"ל, והאי נהרא אתקרי אם לגנתא, ועילא מגינתא, בגין דעדן משתתף בהדא, ולא פריש מינה, ובגין כך כל מבועין כו', פירוש: כי כבר ידעת, מה שפירש רשב"י בפרשת תרומה, בסוד ס"מ של אפרסמון, בדף קכ"ז ע"א, דבשעתא דהדרא ויתבא רביעה על בנין דלתתא לינקא לון, היא עומדת בצורת ם' סתומה. ומצד זה נקראת אם לגנתא, כאם המניקה בניה. ובשעתה דסתים ואתגניז בגויה גו נקודה עלאה לעילא, כדין איהי קיימא בדיוקנא דאת סמך, סתים בגוויה ואתגניז ביה, לסלקא לעילא, ומצד זה היא לעילא מן גנתא. וזמ"ש, בגין דעדן אשתתף בהדא, ולא פריש מינה, וזה נכון, ולא כפירוש מורי הרמ"ק ז"ל. עי"ל שלבינה יש שתי בחינות: מתחילה היתה כלולה בחכמה, ואח"כ נתפשטה והולידה, וכמו שנבאר. ובערך ההתפשטות, היא אם לגנתא. ובערך קודם ההתפשטות, שהיתה כלולה בתוכו, נקראת עלאה מן גנתא. ושני מציאיות אלו עדין הם בה, וזמ"ש, בגין דעדן אשתתף בהא כו'.