תוכן

ו) האמנם נודע, כי אפילו הקליפות ניזונים משפע הבורא יתברך, בסוד ומלכותו בכל משלה. ונמצא, כי אפילו הכלבים שהם טמאים, עכ"ז תחילת יניקת שפע שלהם, הוא מן הויה דב"ן, הנקרא נפש, של עשיה דקדושה, ומשם נמשך אל נפש קליפה דעשיה, הנקראת כלב עליון, בסוד הצילה מחרב נפשי, מיד כלב יחידתי. ומשם נמשך אל הכלבים התחתונים שבעה"ז, ולכן שר הכלבים אומר פסוק זה לפניו יתברך, ולכן כתיב נברכה לפני ה' עושנו, ולא אמר בוראנו, או יוצרנו, כי אינן אלא מבחי' העשיה. ולכן האומר פרק שירה, יכוין כשיאמר לפני ה' עושנו, כי זו הוי"ה היא בהיהי"ן העולה ב"ן, שהיא נפש העשי"ה.