תוכן

טז) ואחר כך בתפירה שניה, יכוין כזה: יההו. ובג' יוהה. ובד' הוהי. ובה' היוה. ובו' ההוי. ובז' והיה. ובח' וההי. ובט' ויהה. ובי' הויה. ובי"א ההיו. ובי"ב היהו. ואח"כ בתפירות ש"י, כשישים גידים במחט, יכוין באות ו' שבין ב' יודין של א. וכשיכניס המחט, יכוין שמקום י"ב אותיות דאדנ"י, אלף דלת נון יוד. ומקיימו בב' ווין של ד, כזה. ואח"כ הנקב של התפירה יכוין לאות נ. והנקב של מחט יכוין לאות י. ועיין במשנת חסידים.