תוכן

ב) כלל העולה, כי מלת פנימית וחיצוניות, ר"ל פנים ואחור. ובזה יובן, איך בתפילת החול, וכן בתוספות שבת, שעולין פנימית של עשייה, ונעשה חיצונית לחיצונית היצירה, וכן בשאר עולמות, אלא שהכוונה שהפנימית וחיצונית שתיהן שוין, כי גם זה פנים וזה אחור, בערך פנימית המאירים בהם, א"כ פנימית תחתונות, יהיה אחוריים בערך אחוריים העליונות, וכמ"ש בענין תבונה, שפנים שלה, הם אחור דבינה, לכן זהו ממש מ"ש כאן, כי חיצונית היצירה שם מ"ה באלפין, ופנימית עשייה אחוריים של מ"ה זה עצמו, הרי כי כל אחוריים עליונים גדולים מפנים התחתונים. וזה הנזכר כאן, צריך שתדע שמדבר בענין אורות ועצמות, כי כך הוא בסדר תפילת דויהי נועם, ואינם בסעודות שהם הכלים, והבן זה.