תוכן

א) ענין אחור ופנים. וחיצוניות ופנימיות. כפי (מה שמוכרח) הנראה, מוכרח, שהכל דבר א'. והענין, שבהתפשט האור להאיר למטה, הוא שיש לו חשק להשפיע תוספת, (ל"ג לתועלת), נשמות חדשות בתחתונים, מה שלא היה עד עתה. וא"כ יהיה האור רחמים גמורים, כי לולי שהתחתונים ראויים אל הרחמים, לא היה יורד ומתפשט למטה, להאיר תוספת נשמות, שלא היו עד עתה, ולכן נקרא אור זה, אור ישר, שבא ביושר מעילא לתתא, כי כן דרכו ויושרו להאיר בתחתונים, ומטבע החסד והרחמים הוא, להיות מטיבים בעולם, ונקרא אור של רחמים, ג"כ לסיבה הנ"ל, ונקרא אור זכר, כי כן דרך הזכר להשפיע לזולתו, שהיא הנקבה. ועוד, כי טבע של הזכר, הוא להשפיע נשמות חדשות ממש, ונקרא אור הפנים, כי הוא מביט בעין יפה, ובפנים מאירים אל התחתונים, וע"כ הופך פניו אליהם, ונקרא אור של פנימיות, שהרי הנשמות מזווג הפנימית של המוחין באים, והם שמות של הוי"ה, המורים רחמים, ולא שמות אלהים, המורים דין.