תוכן

א) והנה כבר נתבאר, כי ז"ת דעתיק הנה הם מתגלין בז' דגלגלתא דא"א, והוא סוד הנזכר בזוהר, עתיק יומין. פי', שאין מתגלה רק בחי' יומין, שהם ז' ימי בראשית, ז"ת דיליה. ובכ"מ פי' עתיק יומין, הם ז"ת המתגלין בז' דגלגלתא, ובערך שהוא מתלבש בא"א, כתיב ביה ושער רישיה כעמר נקי. ואע"פ שאין זו ראשו ממש, רק שמתגלה בכאן. ודע כי אע"פ שכל אלו הם שערות בסוד שורש הדינין, עכ"ז הנה הם יותר רחמים מרחמי ז"א, ולכן מאלו השערות נמשך השפעה לז"א ואינן מגיעין רק עד רישא דז"א ולא יותר, ושאר כללות הז"א הוא חלק, וז"ס ואנכי איש חלק, כמ"ש בסוד שק ואפר. (ז"א מאירין בו כמה מיני אורות במוחין דיליה: א הוא שמתפשטת הארה מהחסד העליון שמתלבש בכתר דא"א, ומשם מתפשטת עד מזל הי"ג דאריך, ומשם מתפשט עוד הארה ההיא עד הדעת שבין או"א. ומיחד אותן, ואז בכח הזה נעשה מוחין דז"א המתלבשין בנה"י אמא. ב הארה נמשכת ממ"ס דא"א, ויורדת דרך שערות דרישא, ודרך שערות דדיקנא דא"א ג"כ, ונמשכין עד דיקנא דז"א ומאירין במוחין דיליה. ג הארה יוצאת מיסוד דעתיק, אשר תוך (מ"ס פנימים,) מוחא דדעת א"א. ובוקע מצח דא"א ויוצא הארה עד מצחא דז"א, ומאיר במצחא דיליה בפנים של המוחין בתוך מצחא דיליה. ואז מתבטלין כל הדינין שבמצח דז"א.