תוכן

ה) נמצא, כי כל הכ"ב אתוון הם בי"ס, ועצמותם אינם רק ו"ק, נמצא כי האותיות הם נפש. ואז זו"ן הם שמות אלהים, לכן הם ד"ו פרצופים, נדבקין יחד, אלא שזה אחור, וזה קדם. אך בבא הויות שהם רוח, והם סוד המוחין דז"א, כידוע, אז נגדל הז"א, ואז נעשו בן י"ס גמורות, אף בבחי' הכלים, ואז ננסרת הנקבה ממנו, ולקחה הדין של אלהים, והזכר הויות, ואז נקרא הוי"ה אלהים, שמא שלים, והבן. ולכן ננסרת ממנו, כי הויות דוחין אלהים, וניתנין לנקבה. ומה שאנו אומרים תמיד, חצוניות העולמות, הם הכלים האלו, הגוף ונפש. ופנימית העולמות, הם י"ס דרוח, שהם מלגאו בארח (נ"א באורות) אצילות, כנזכר די"ז, כי הנשמות של אדם, באים מזה האדם דאצילות, שם מ"ה מלגאו, הנק' י"ס דרוח. והמלאכים, מן החיצוניות, שהם הגוף ונפש. וזה הגוף של אלהים, יורד לפעמים בבי"ע, ושם מתקשטת, ומתלבשת באותן הלבושים, להתנאות בפני בעלה, לומר ראה גידולים שגדלתי. ולהיות כי אור הנקודות הם אור החוזר, לכן עולה תמיד בסוד זרקא.