תוכן

ח) עוד פגם א׳ מצד ז״א, שהיה לחות הברית, וחסרה ו' ראשונה, והושמה השנייה שהוא מצד היסוד, שהוא למטה במקום הנוקבא, ואז ויאמר ה׳ אלי סרו מהר מן הדרך אשר צויתם, צויתם כתיב, והוא אותו ענין המצוה ראשונה, שצוה משה בפרשת בא, בפ׳ קדש לי כל בכור, שנאמר ויאמר משה אל העם זכור את היום, שהם ערב רב הנק׳ עם, בלשון סתם, ושם בפ׳ זו נתבאר אצלינו ענין מצוה זו, שלא יאכל חמץ מה עניינה, וע״ש. והנה שם ביארנו, בענין זה, שמשה מעצמו רצה לצוות מצוה זו אל הערב רב, לזכותן ולהכניסן תחת כנפי השכינה, ולא כן צוה הש״י, אלא קדש לי כל בכור וגו', וז"ש אשר צויתם אתה, ולא אני.