תוכן

ט) ועתה נבאר, יום א׳ היותר על י״ב שנים מה עניינו. כי הנה נת״ל, כי שם בז״א היה זמן ירידת החסדים אל היסוד שבגילוי, שיעור יום אחד, כי אע״פ שהם בגלוי, עכ״ז המקום גבוה ב"ש הת״ת מן החזה, שמשם התחלת ירידתם בגלוי. אבל כאן בנוקבא, תכף כשיוצאין מן היסוד דז״א, הנשלם בסיום ת״ת שלה, הם נכנסים ביסוד שבה, ומקום התחלת ירידתן בגלוי, הוא שיעור מועט מאד, לכן אין צריך יום א׳ לירידתו בלבד, אבל בהצטרפות ירידה זו הקטנה, עם ירידת חלק ד׳, שהיה מקיף אל הכתר, ושם ג״כ לא היה צריך זמן לכניסתו בכתר, והצטרפות שניהן, יהיה יום א׳. והרי נתבאר ענין י״ב שנים ויום א׳.