תוכן

ו) והנה נת״ל, כי א״א להגבורות לכנוס בה, עד שיכנסו כל החסדים. לכן נכנסו תחלה כל החסדים, ונתפשטו בכל קו ימין, ובכל קו שמאל, ובכתר שבה כנ״ל. ואח״כ נכנסו הגבורות בדעת, וירדו, וחזרו ועלו עד הכתר כנ״ל, ולהיות כי א״א לעולם שיתוקן הכתר, עד שיתוקן כל פרצוף, לכן נתאחר חלק הד׳ מן החסד, הנכנס בכתר שלה, לכנוס כנ״ל, עד שיעלה שם הגבורות בכתר שלה, והרי נשלם תיקונה, ואז נכנס חלק הד׳ ההוא באחרונה, ואז נגמר כל תיקונה.