תוכן

ז) אתה חונן: בפתח, ובטעם רביע על כל אות ואות. נ"א, בפתח ובטעם רביע, וב' הנקודות רומזין לחכמה ודעת של הנוקבא. נ"א יהוה י' צירי ו' שבא ההין בסגול או בקמץ. השיבנו הוי"ה בצירי, נ"א כזה יהוה כולו בשורוק. סלח: בסגול, נ"א כזה יהוה י"ה קמץ ו"ה פתח. ראה נא: בשבא, נ"א יהוה י"ה בקמץ ו' שבא ה' פתח. רפאינו: חולם, נ"א יהוה י"ה שבא ו"ה צירי. ברך: בחירק. נ"א, יהוה י' שבא ה' ו' ה' בקמץ. או יֻהֻוָהָ י"ה בשורק ו"ה בקמץ. תקע: קיבוץ. נ"א, יהוה י"ה בשורק ו"ה בקמץ. ויכוין במלת נדחי, לשם ע"ב להשיב ניצוצי החסד ולמהר הגאולות בע"ב דיודין. השיבה שורק. נ"א יהוה י"ה בסגול ו' צירי ה' פתח. ולמלשינים: ניקוד צבאות, או כולו בקמץ. נ"א יהוה י' פתח ה' ו' ה' בקמץ, ותרוייהו איתניהו, קדמאה, נכללה המלכות בברכה רמוזה בה'. בתראה, לכתר שבה שבכפירת האמונה הטובה פוגמת עד שם וצריך תיקון. על הצדיקים: שורק, תשכון: קיבוץ. נ"א, חולם. צמח: חירק. נ"א, יהוה י"ה בחריק ו"ה בסגול. שמע: חולם, או במלופום, כזה: יו הו וו הו. רצה: חירק. נ"א, יהוהכולו בפתח. מודים: קיבוץ, או כזה יהוהי' קמץ ה' פתח ו"ה בקמץ, וגם היכל או חירק והיכל, ואית דמוסיף בחירק נוסף הוי"ה על השילוב. שים שלום: שורק. ואדנ"י משולב, עם כל הוי"ה מג' אחרונים, והוי"ה בפני עצמו באותו ניקוד המיוחד לכל ברכה כנ"ל, רק שבנצח מתחיל הוי"ה, ובהוד באדנ"י, וביסוד לשניהן. נ"א, יהוה בחטף פתח. ולעולם העונה אמן, יכוין לניקוד המיוחד לאותו ברכה הויה המשולב באדנ"י גי" אמן, ע"כ מהחברים.