תוכן

יב) אך ממתנים ולמעלה, לא יש רק הדם, המתפשט בכלי, והוא הרע, נפש הבהמית, כי הדם הוא הנפש. נמצא, כי כיון שבנגה הוא טו"ר, אם יתגבר הרע, יתבטל הטוב שבו, ונעשה קליפה גמורה. לכן שמור על מל״ת, כי הם חלב טמא, והם קלי'. וכל אדם האוכל חלב, נתגבר עליו הרע, ויתבטל הטוב, ויחזור כל לבוש דנגה, רע, ויתדבקו בג׳ קלי׳ הרעות. נמצא כי בשמור שס״ה ל״ת, גורם שלא יתדבק בו הרע יותר. וזהו ענין סור מרע, והבן זה, כי בזה נשאר על עמדו כמו שהיה. ואח״כ ועשה טוב, כי ע״י הרמ״ח מ"ע, הרע שבנוגה מתהפך לטוב ממש, שמתדבק במוח.