תוכן

יח) מ״ס בנצח. פי', שיש לה נקודה א׳ של עצמה, ולוקחת עוד נצח של ז״א, ונצח של אמא. כי בכאן הכל הוא בחי׳ נצח, וניכר האור שלו, לכן הם נכנסין בחשבון כנ״ל. ועוד לוקחת גבורה של הוד שעוברת בה, דוגמת מ״ש בת"ת כנ״ל. אד הטעם בכאן הוא, שכבר ידעת שנ״ה הם ב׳ פלגי דגופא, אחים ולא יתפרדו, לכן כשעובר גבורות הוד בה, מנחת בה שרשה, הרי הם ד׳ נקודות, ונגדלים הו', הרי הוא מ״ס. וגם שכבר ידעת, כי נ״ה הם דמיון זכר ונקבה, לכן איהו בנצח, ואיהי בהוד. וכבר ידעת, כי עטרא דגבורות היא של נוקבא, ועטרא דחסדים הוא של דוכרא, עכ״ז לוקח הזכר תרין עטרין, ונוקבא א׳ לבד. וכן כאן, נצח נוטל גם רושם גבורת ההוד בו.