תוכן

יז) ואפשר שעם זה שאמרנו, יתורץ ג״כ מש״ל, שאע״פ שהאמת הוא, שהה״ג כשמתפשטין בגוף, הם יורדין מדרגה אחר מדרגה, כי כולן יורדין תחלה בחסד, ואח״כ נשאר שם גבורת החסד, ויורדין ד׳ אחרות למטה בגבורה, וכעד״ז עד למטה כדרך החסדים. אך הטעם מובן עם הנ״ל, כי שאר ספירות א״צ שישאר שם שרש אותם העוברין בהם. אך הת״ת, שאין לו נקודה שלה, צריך ליקח אותן הג׳ גבורות להשרישן בו. וזה נלע״ד יותר אמיתי מן הטעם הראשון, כי כלל הוא בידינו, כי החסדים או הגבורות יורדין מדרגה אחר מדרגה, מן חסד עד הוד.