תוכן

טו) והענין דע, כי הלא אנו רואין הפרש שיש בת״ת, משאר קצוות. והוא, כי הגבורות המגיעין לחלק נצח הוד, הם מוכרחים לעבור דרך הת״ת. משא"כ בשאר, כי הגבורות (דחו״ג) דנוקבא, תוכל לקבל הגבורות שלה מן הדעת עצמו, שהוא בינתיים, בין חו״ג, ויוצאין שתי גבורות ביחד, אחד לקו ימין, ואחד לקו שמאל, ולכן אין החסד צריך לגבורה. ולא הגבורה צריך לחסד. גם הת"ת, א"צ לא לחסד, ולא לגבורה, כי יורד אליו דרך קו האמצעי ממש. גם הנצח, א"צ לחסד שעליו. ולא הוד, לגבורה שעליו. כי אין האור בא להם, רק דרך קו אמצעי בת"ת, ומשם מתחלק להם. באופן, שלא יש מי שהוא מוכרח שיעברו בתוכו, רק אלו ב', שהם גבורות נ"ה, שצריכין לעבור דרך הת"ת בהכרח, ושם מניחין הארה שלהן. ועם הגבורה של ת"ת בהכרח, ושם מניחין הארה שלהן. ועם הגבורה של ת"ת עצמן, הם ג' גבורות, והם ל' של ל"ע, ונגדלין ז' אחרים, הרי ל"ע.