תוכן

א) עיבור ב׳ של ז״א אחר היניקה לצורך המוחין, כבר ידעת ענין היניקה, מה הועילה אל התפשטות ו״ק, ממה שהיו תחלה ג׳ כליל בג׳. ואמנם עתה נדבר בבחי׳ ג"ר, הנקרא ראש, שבודאי שהקטן בהיותו תוך בטן אמא יש לו ראש, וגם אח״כ בעת יניקה, א״כ צריך לדעת, מה נתחדש אח״כ בעיבור המוחין. והנה דע, כי כבר הודעתיך, איך הז״א שיעורו בנה״י וחצי ת״ת דא״א, אמנם אותו התלבשות הנעשה אל נה״י דא״א, ע״י זווג או״א, הוא סוד (נ״א על דרך) הז״א עצמו, והנה מאותו חצי ת״ת דא״א, נעשה ראש, שהם ג״ר דז"א, בהיותו במעי אמא, ואמנם מוחין שלו, הם אל״ם דאלהי״ם, לכן אין בו כח הדיבור בהיותו בבטן אמא.