תוכן

טז) וז״ס מציון מכלל יופי אלהים הופיע. ירצה, כי מציון הוא יסוד דז׳׳א, אשר היסוד הזה נקרא מכלל יופי, בסוד ויהי יוסף יפה תואר, ובסוד והדרת פני זקן כנודע. הנה מבחי׳ ציון הנזכר אלקים שהיא מלכות הנקראת רחל, הופיע, וקבלה הארתה משם, ע״י ציון, שהוא היסוד דז״א, כמבואר אצלינו ענין הארה זו, והוא ענין הה"ג שבז״א, שיורדין עד היסוד, ומשם ניתנים אל הנוקבא, העומדת באחור, (נ״א דרך אחור) בדעת שלה. ולא עוד, אלא שאפי, הב׳ חסדים המגולין, הניתנין ג״כ לרחל, אינן ניתנין אליה, עד שירדו תחלה ביסוד דז״א, ואח״כ עולין משם, בסוד אור חוזר, ואז ניתנין אל רחל, כנודע. נמצא כי כל הארות רחל הנקראת אלקים, הוא מציון מכלל יופי, שהוא יסוד דז״א. וכבר נודע, כי הוי״ה אלקים, הוא חיבור ז״א ורחל, לכן ירושלים שהיא בחי׳ רחל, היא כנגד פי היסוד של ז״א, הנקרא נקודה תתאה.