תוכן

א) והנה נתבאר ענין הז״א בעצמו. ועתה נבאר דרך כללות, ג׳ פרצופים האחרים, שהם: רחל נוקבא דז״א, הנקרא ישראל. ויעקב, ולאה. כי ג׳ אלו נאחזין בו, ויוצאין ממנו, באופן זה אשר נבאר: דע, כי מצד המוחין שנתפשטו בז״א, אע״פ שצריכין לו לעצמו, עכ״ז יוצאין מהם הארות לחוץ, כי למעלה במקום המוחין עצמו, אשר שם כל בחי׳ ריבוי האורות ההם, אז האירו האורות לחוץ דרך אחורי הז״א, ויוצאה פרצוף לאה באחורי ז"א, למעלה, מן הראש ועד החזה דז״א.