תוכן

יב) שה' אלהים הוא או"א, המפילים שינה על הז"א, ע"י הסתלקות נה"י שלהם ממנו, ואז הוא ישן, ובונים או"א את המלכות בסוד הצלע. וז"ס המפיל חבלי שינה על עיני ומאיר לאישון בת עין, שהוא המלכות. ונודע, כי בעת השינה, צריך שישאר בו קסטא דחיותא, כנז' בפרשת לך לך דס"ג, וסוד קסטא דחיותא זה, נותנו הבינה לז"א מאחוריים, ע"י שמתפשטת בו דרך אחוריו, להאירה לנוקבא, היה מאירה בו קסטא דחיותא דרך האחוריים, שהשינה א' בס' במיתה, וצריך שישאר בו קסטא דחיותא, כדי שלא ימות. וז"ש, ואתאחדן ביה בקסטא דעזקא רבא, כי הבינה נקרא עזקא רבא, מאחד בו, ומקשר בו קסטא דחיותא, מסוד האי עלמא קדמאה, סוד דעת כליל אלף אלפין כנ"ל, וזה הקסטא דחיותא מאיר בז"א בכתפוי מאחורוי כנ"ל, והנה זה העולם כבר נתבאר, שהוא בהיכל זכות דבריאה, וא"כ איך אמרנו דמינה מתאחד ז"א בקסטא דחיותא. אך הענין, שז"א סוד יצירה, ונמשך מהאי עלמא קדמאה דבריאה, ליצירה, הנקרא ז"א, ושם מתאחד האי קסטא דחיותא בכתפוי, והבן זה.