תוכן

יא) ונחזור לענין, שאלו המלכים, צריכין חיות ומזון עליון, ואינם יכולין לקבל מהשמות עצמן, אלא מהמילוי שלהם שהוא דין, כי מילוי גימטריא אלהים. ואלו המלכים נקר' אלהים, שהם דינין, שמקבלים מזון מאלו המילואים דע"ב ס"ג מ"ה, שהוא ק"ב כנ"ל, שהוא הק"ב הא' כנזכר, ואז הם ניזונים בסוד ק"ב חרובין מע"ש לע"ש, כי זה הק"ב נמשך למלכים דמיתו הנקרא חרובים. וז"ס ק"ב חרובין, שהיה נזון רבי חנינא בן דוסא, כנזכר פרשת פנחס דף י"ו ע"ב, משום דחריב ק"ב מן יב"ק. פירוש, שבגלגול הקודם לו, חטא, שהמשיך ק"ב זה למלכים דמיתו. והבן וביום שבת אין יניקה לקליפות, אמנם עכ"ז צריכין חיות הק"ב הנז', כדי להתפרנס משם, ולכן התיר ר"מ הקטע יוצא בקב שלו. פירוש, כי כבר ידעת, שבשבת, מתעלים העולמות, עד שנמצא כי המקום שהיה בו נה"י, נשאר פנוי עתה בשבת, וגם באותו מקום הפנוי, יש אחיזה לחיצונים, במקום שהיו בו הנה"י, ונמצא שז"א שהוא האדם, הכולל בו ז' מלכים, שהם ע"ב ס"ג מ"ה כנ"ל, עתה הוא קטע בשבת, כי גם הנה"י שלו עלו למעלה, ונשאר קטע בלי רגלים, שהם הנה"י. ואז השמות עצמן נשארו בו ונתעלו, אמנם הק"ב שלהם נתקצצו ממנו, ונשארו השמות כמקוטעים, כל השרש נשאר למעלה, והק"ב שלהם יורדין לז' מלכים להחיותם, וזהו הקטע יוצא בקב שלו בר"ה, כי בשבת מאיר ז"א למלכים ע"י קב זה, ולא בחול. וז"ס ק"ב גימטריא אלהינ"ו והבן זה. כי הנה השם בעצמו, ואותיות של אותם מילואים, שהם ק"ב, הם כמנין אלהינו. ונחזור לענין זה הק"ב הנז', שהוא בלע, הבולע זה הק"ב, כמנין בלע, בסוד מזון הרוחניות, והוא מלך הא', לכן נוטל כל הק"ב, וגם שהוא דעת, הכולל חו"ג כנ"ל, אשר באלו הג' שהם ע"ב ס"ג מ"ה שמהם יוצא הקב. ואמנם אח"כ מזה המלך נמשך אל כל המלכים.