תוכן

ה) ונחזור לבאר ענין השתיה, והענין, כי חיך העליון הוא חכמה, ויש בו כללות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שהם רל"ב, ותצרף עמהם ב"פ אחע"ה, א' מן החכמה, וא' מן הבינה, ושניהם נכללים בחכמה, הרי רל"ב, וב"פ אחה"ע, בגי' ת' של שתיה, הנרמזת בחיך העליון. ולהיות כי השתיה אינה נטחנת בשיניים, והיא כמו אותיות גרוניות שהם אחה"ע, שאינם צריכים את השיניים ללועסן, לכן נרמזו כאן אותיות אחה"ע. ואח"כ מאלו הב"פ אחה"ע, הא' מהם נמשך מן החיך ויורד לגרון כנודע. ואמנם בחיך התחתון, שם הם ג' מילוי אהיה: יודין, ואלפין, וההין, כי בחיך עליון הם הויות ובתחתון הם אהיה, ואז נחלקו אלו התנ"ה הנז', והשאר נשארו בחיך התחתון, והוא ש' דשתיה, וקנ"ה הנשארים ירדו אל הקנה, כנודע כי הריאה שואבת כל המשקים דרך הקנה, ומהם נעשה בחי' הקנה, השואב מבחוץ המים, ושואבן ונכנסים בפנים, ויורדים אל הריאה. אמנם אינם נכנסים בפנים מתחלת הקנה כנודע, אלא דרך שאיבה מבחוץ כנודע.