תוכן

י) הכלל העולה, כי בכל תלת הזמנים, שהם: עיבור, ויניקה, ועיבור ב', יש בז"א י"ס ומוחין, אלא שהמוחין של זמן עיבור, הם דינין גמורים מאד, בבחי' אלהים והמוחין דזמן היניקה, הם דינין, אבל לא כ"כ גמורים, כמו מוחין דעיבור א', אך עכ"ז ב' בחינות מוחין אלו, אינן נק' מוחין, כי עדיין החיצונים נאחזים ויונקים משם, כי הם שמות דאלהים. אך בעיבור ב' של הגדלות, אז המוחין ההם הם הויות, והם רחמים גמורים, ונסתלקו החיצונים אז מליינק מהם, ולכן בחי' ההיא נק' בחי' מוחין ממש עיקרים.