תוכן

ו) והנה בעת עיבור הא', אשר גם המוחין הם דינין גמורים לגמרי, אינם נחשבין למוחין, וכמאן דליתנהו דמי, כי המוחין הם תמיד בחי' רחמים, שהם ג' הראשונים, שהם רחמים יותר מתחתונים תמיד כנ"ל, וכיון שאף הם דינים גמורים, אינן נק' מוחין, ולא עוד אלא שגם הג' אמצעית שבו, שגם הם רחמים, בערך ג' תחתונות, אשר שם אחיזת החיצונים, כמ"ש הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי, הנה גם הם כמאן דליתנהו דמי, כי גם הם דינין, ונתעלמו ונכללו עם השלש תחתונות ונתלבשו בתוכם בימי העיבור כנודע, ונמצא שאינם מתגלים אז בו, רק הג' תחתונות, שהם תכלית הדינין, כי שם אחיזת החיצונים כמ"ש, ושם נאחז סמא"ל, בירך דיעקב, להיותם לבר מגופא, כנז' בפרשת בראשית, ולכן אז נקרא העובר בסוד תלת כלילן בתלת, ואז הקטן מתחיל להיות בשני ערלה, שהם החיצוניות דשם אלהים, ששם נאחזים הקליפות הנק' ערלה.