תוכן

יד) ובזה תבין מ"ש בפרשת שמות דף ג' ע"א, ממעונות אריות, אלין אינון שיניים כו', והענין כי השיניים העליונים, עם שרשם שהם החניכיים העליונים, הרי רי"ו אחד בגי' אהי"ה. והשיניים עם החניכיים התחתונים, הרי רי"ו ב', בגי' אהיה. הרי ב"פ אהי"ה, וז"ש ממעונות אריות, כי השיניים הם ב' אריות. והענין, כי אחוריים של אלהים שבחניכיים העליונים, הם ר', ועם הי"ו שיניים, הם רי"ו עליון. וכן למטה בשיניים התחתונים, הרי ב"פ רי"ו. והנה אנחנו ביארנו, כי למעלה הוא אלהים דיודין שהוא ש', ולמטה הוא ר'. אך הענין היא, כי הלא החניכים הם סוף החיך העליון שהוא חכמה, ומאלו החניכים עם השיניים נעשים רי"ו כנ"ל, תוסיף עמה אחע"ה שהם בגרון שהיא הבינה, כי מכאן נמשכו מזה החיך אל הגרון, הם אחע"ה גימטריא פ"ד, ועם רי"ו הם ש', שהוא אלהים הנזכר. ועדין יש מקום שאלה, כי הלא ש' הנזכר הוא בחניכים, ויש בו רי"ו ופ"ד, מלבד הי"ו שיניים אך למטה הרי"ו הוא עם השיניים. והענין, כי הנה כל השיניים הם ל"ב, רומזים לל"ב נתיבות חכמה, והנה החכמה הוא בחיך העליון, ולכן כל כללות הל"ב שיניים הם כולם שם, ולכן הם רי"ו וי"ו שיניים, שהם ב"פ י"ו. אך אח"כ נחלקים, והי"ו נשארים למעלה, והי"ו שינים יורדים למטה. ונמצא כי למעלה הם רל"ב. ובזה יובן ג"כ כי לפי שזה הוא מקום החכמה שהוא החיך העליון, לכן הם רל"ב, לרמוז אל הד' ההויות, שהם: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, שהם בגימטריא רל"ב, ששורש כולם הוא בחכמה. הרי נתבאר ענין אכילה.