תוכן

ד) וביאור זה, הנלע"ד הוא, כי נודע כי טפת הזכר הוא חמשה חסדים, הנמשכים מע"ב שבחכמה, ולהיותם משם, הם בסוד ע"ב מיני מים, כמנין שם ע"ב, וכמנין חסד. ובבחי' היותם נחלקים לחמשה חסדים, וכל אחד כלול מי', נעשים ן' מיני מים. וטיפת הנקבה היא חמשה גבורות, הנמשכים מן אימא, והם סוד חמשה אצבעות היד כנז', ואלו נק' שעלו, שהוא החופן של האדם, ע"י חמשה אצבעותיו, ואלו החמשה גבורות, נעשו בית קיבול אל חמשה החסדים, ונודע כי החסדים מגדילים את ז"א ואת נוקבא, ולכן נחלקים לכ"ה כ"ה, והבן כל זה אע"פ שנתבאר בקיצור.