תוכן

ג) וז"ס מי מדד בשעלו מים כו', ונרמז זה בפרשת תרומה דף קל"ט, ובפרשת ואתחנן דף רס"ד ע"ב, וז"ל, גליף ואתקין משה כ"ה אתוון ברזא דפסוקא דיחודא, דכתיב שמע ישראל כו', יעקב בעא לאתקנא לתתא כו', ואינון בשכמל"ו כ"ד אתוון כו', כיון שאשתלים משכנא כו', לא מליל אלא ברזא דכ"ה אתוון. פירוש: כי הנה פסוק שמע ישראל, הוא כנגד ו' סיטרין דז"א, ופסוק בשכמל"ו, כנגד ו' סיטרין דנוק', כי עתה בסוד העיבור, הם בסוד ששה קצוות כנ"ל, וכנזכר בפרשת תרומה דף קל"ט ע"ב, וז"ל, וע"ד דכורא בו' סיטרין, בקרא דשמע ישראל, דאינון ו' תיבין. ונוק' בו' סיטרין, בשכמל"ו, דאינון ו' תיבין. ונמצא כי אלו המים שהם בחי' זו"ן, הם מדתם חמשים שערים, כ"ה לדכורא וכ"ד לנוק', שהם מ"ט. וכד הוה משכנא בשלימו, אשתלימת אף איהי לכ"ה, והוו חמשים שערי בינה. ונמצא כי הבינה עצמה נעשית חמשים שערים, לקבל חמשים מיני המים אלו ונעשית משורה אליהם, בסוד ן' שערים שבה, המקבלים ן' מיני המים שבטיפה הנז'. וז"ס מי מדד בשעלו מים, כי הבינה נקרא מ"י כנודע, והוא בסוד חמשים שערים שלה כמנין מ"י, וע"י מ"י שערים אלו, מדד בשעלו מים, ונעשה המדידה שהיא המשורה הנז', בית קיבול אל המים הנז'.