תוכן

ב) ונבאר עתה, איך עתה הז"א נק' מים. ואח"כ נבאר, איך הבינה נעשית משורה אליהם. והענין, כי הנה נתבאר בפ"ט, כי טיפה זו נמשכה מן החכמה, שהיא שם ע"ב דיודין, והנה ע"ב בגימטריא חס"ד, ונודע כי החסד הוא בחינת מים, הרי איך נתפשטה ונעשית בסוד החסד הנק' מים. והענין, כי עתה נעשה ז"א בבחי' תלת כלילן בתלת, כנודע בפרקים שקדמו, ואלו הג' הם סוד ויסע ויבא ויט, שמהם יוצא שם ע"ב, וזה נרמז בתוספתא דפרשת בשלח ד"ן, על פסוק ויסע כו', וז"ל, תלת רוחין דכלילן בתלת הוו שקיעין בע"ב אתוון שהוא חסד, אתהדרו לאתרייהו כו', ע"ש. והבן עתה היטב, ענין שם בן ע"ב אשר בחסד מה עניינו, והענין, כי כל שם ע"ב זה, אע"פ שנחלק לתלת בחינות, כי הרי פסוק ויסע הוא בחסד, ופסוק ויבא בגבורה, ופסוק ויט בת"ת, עכ"ז כל שם ע"ב הזה הוא בחסד כנודע. והטעם, כי הוא בסוד החסד שבחסד, והחסד שבגבורה, והחסד שבת"ת, והבן זה היטב, כי עם היות שם זה בחג"ת, הנה הוא בבחי' החסד שבכל א' מהג' אלו, ולכן שם בן ע"ב הוא כלו בחסד, והנה אלו המים היה בהם בחי' הע"ב מיני מים, שיצאו מבחי' שם ע"ב דיודין כנזכר, וכל ע"ב מיני מים ההם, היו כולם מעורבים יחד בטיפה ההיא, ומעורבין זה בזה, ולכן הבינה נעשית בחינת משורה, לכל א' וא' מאלו הע"ב מיני כוחות מים האלו, כדי שכל א' יהיה נבדל מחברו, וז"ס ע"ב גשרים של מימי החסד, כי הגשרים הם בחי' צינורות, אשר בתוכם בית קיבול אל המים ההם, שיתפשטו ע"ב מיני כוחות שיש במים ההם, בע"ב צינורות, כל כח א' בצנור, א' המיוחד אליו.