תוכן

יב) הוא בהתרחבות הזקן, וביאור הענין: כי הזקן מלמעלה נחלק לב', צד ימין וצד שמאל כנז', ונמשכים עד כנגד הפה, ומשם ולמטה אין שום התחלקות בזקן לשני הצדדין, כי הכל בחינה אחת, ממקום הפה ולמטה, ומשם ואילך הכל א'. אמנם מתחלק באופן אחר, והוא בעוביו, כי כולו שערות ע"ג שערות. וצד עובי העליון של הזקן שהוא המגולה, יש בו שערות ארוכים. וכנגדו בצד עובי התחתון של הזקן, במקום המכוסה, שהוא אצל הגרון, יש ג"כ שערות ארוכים. ואלו הם ב' תיקוני השערות העליונים: תיקון א', שהוא הח', והתחתונים המתכסים בהם, הם תיקון ב' אחר, והוא תיקון הי"ג, האחרון שבכולם. והנה אלו השערות ארוכים מאד, ונמשכים ומגיעים עד טבורא דא"א, עד חצי הת"ת שלו ששם התחלת רישא דז"א, כמ"ש בש"ה. ולכן נקרא מזל, כי הם נוזלים ונמשכים עד למטה, ומזילים טיפי שפע, כמש"ה תז"ל כטל אמרתי, כי השערות הם המשכת צינורות השפע כנודע, וכל אחד מאלו השני תיקונים, שהם: הח', והי"ג, כל אחד מהם, נק' מזל. ועיין פי"ו טעם אחר, וזכור זה. וז"ש באדרת נשא דף קל"ד ע"א, תיקונא ח' כו', ותאנא, הכל תלוי במזל, דאיהו האי חוטא כו'. וכן בדף הנז' בתיקון י"ג, אמר והאי דתליסר כליל לון כו', וביה כלילן בהאי מזלא כו'. הרי כי תיקון הח', והי"ג, נק' מזלות.