תוכן

ג) עוד טעם אחר, כי הכ"ד צירופים עם כללותם הם כ"ה, והנה אלהים היא ה' אותיות, כל א' כלולה מכל הה' אותיות, הם כ"ה. הרי כל כ"ד צירופים, הוא שם א' של אלהים. נמצא יש, שכ"ה מדרגות יש ה"פ אלהים, והם בגימטריא ת"ל, הוסיף עליהם שם בוכ"ו, שהוא אחורים דאהי"ה דבינה, שמשם נתפשטו ה' אלהים בבינה, כנ"ל פ"ט, שהוא בגימטריא ד"ל, והוא השורש לכל ה' אלהי"ם הנ"ל שמשם יצאו, וא"כ ת"ל וד"ל, בגי' תס"ד, כמנין תבונה עם הכולל. הרי ידעת, איך כל ק"ך צירופי אלהי"ם, עם שרשם, שהוא שם קדוש בוכ"ו, כולם מתפשטים ונכללים באחורי התבונה, וכאן מתגלים. אמנם בבינה, אין שם גילוי להם, ואינם נאחזים משם הקליפות. וז"ש בזוהר, דבינה אע"ג דהיא רחמי, דינין נפקי מסטרהא. ופירוש סטראה: ר"ל, קצוותיה, שהיא התבונה, שהיא הקצה והסוף שלה, כנודע כי התבונה היא המלכות של בינה, כנ"ל ח"ב פ"ד. וזהו המל' של התבונה, היא האחוריים של הבינה, כנ"ל פ"ט. ונודע כי כל האחוריים נקרא אלהים, ונמצא כי כל הדינין נפקו בסטרא דבינה שהיא התבונה, ולכן בכל מקום שתמצא שם אלהי"ם בבינה, הוא בתבונה והבן זה.