תוכן

א) ונבאר עתה, ענין האחוריים דיש"ס ותבונה, ותיקונם. וכבר ביארנו, כי האחוריים שהם תשכ"ח, נעשים בכאן בחי' פנים ליש"ס ותבונה. האמנם האחוריים דיש"ס ותבונה, הם בחי' שם אלהים, כנ"ל פ"ט. והנה לעיל אמרנו בבינה, ששם מתגלים הק"ך צירופים, בד' תחתונות שבה, שהוא מן החזה ולמטה, וכשנמשכים אלו למטה בתבונה, אז נאמר עליה ואם ד"ל הוא ואין ידו משגת. פי', כבר ידעת שהתבונה היא הנק' אם הבנים, לפי שהיא רובצת על האפרוחים, ומתלבשת תוך הז"א, משא"כ בבינה. והנה כשאלו האחוריים שהם בגי' ד"ל כנודע, מתפשטים בה, אז האם נק' ד"ל. וז"ש, ואם דל הוא, אל תקרא ואם, אלא ואֵם, בניקוד צירי, ואז היא נק' ד"ל, בסוד דלה ועניה, בסוד ד"ל אלהים המתפשטין בה, ואז היא דלה בבחי' זו ועניה, כי אורה מועט, ואין ידו משגת לעלות לבינה, כי כשאלו הד"ל אלהים הם למטה בתבונה, אז יונקים משם החיצונים, והיא דלה. וכשעולה למעלה, אז אין כח לחיצונים לינק, וזהו ואין ידו משגת לעלות למעלה, כי היא אם הבנים, וצריכים להיות רובצת על האפרוחים.