תוכן

ו) וצריך לבאר, כי הרי לעיל פרשנו, כי כאשר יורדין הפנים אין האחוריים נמנין, וכאן הוא להפך, כי האחורים נמנים, והפנים אינו נמנין. וי"ל, למעלה בשלשה השמות מנינו הפנים, ולכן לא מנינו האחוריים, אבל כאן שלא מנינו הפנים, אנו מונין האחוריים. וטעם הדבר שאין אנו מונין שום בחינת פנים של שם ב"ן הוא, כי הנה לעיל פירשנו, כשהמנינים שוים, אין נמנים אלא העליונה, ולכן כיון שכבר מנינו בשם מ"ה מספר כ"ו של ד' אותיות, לכן לא מנינו אותה בשם ב"ן, כי נשארת קשורה שם למעלה, לכ"ו של מ"ה, ואינה יורדת בכלי שלה. וכן מספר אותיות המילוי שהם בגי' ב"ן ג"כ, אעפ"י שהם פנים, אין אנו מונים אותם. והטעם, דע כי עיקר שם ב"ן שבמלכות, הוא שתי הויו"ת שהם בגי' ב"ן, כ"ו וכ"ו, ולכן נקרא שם זה מערת המכפלה, כי אותיותיו כפולים, כיצד: יו"ד הם ב"פ עשרה, י' ו"ד. ה"ה, הם ב"פ ה'. ו"ו, ב"פ ו'. ה"ה, ב"פ ה'. הרי שהם שתי הויו"ת כפולות, א' מבחי' פשוט, אחד בבחינת מילוי. והנה ב' הויות אלו, שרשם הם הוי"ה א' דז"א, והוי"ה א' נוקבא. וכאשר מתחברים זו"ן, אז הז"א נותן בנוקבא ההוי"ה שלו, ונמצאו עתה שתי ההויו"ת כולם בנוקבא, ומתחברים ונעשים שם ב"ן, וא"כ כיון שעיקר שם זה הוא מן הז"א, אין ראוי למנותו בבחינת נוקבא, ולכן אין אנו מונין מספר ב"ן ברפ"ח הניצוצין. גם בחינת ט' אותיות המילוי בעצמן למה אינן נמנים, וגם זה יתבאר עם טעם הנזכר, כי להיותם באים מז"א אינן נזכרין, ולכן אין אנו מונים זולתי מספר האחוריים שהם ע"ב והרי נשלמו רפ"ח ניצוצין, שהם ע"ב רי"ו. והרי"ו הם בחינת פנים, והע"ב הוא בחינת האחוריים. ובזה תבין מה שאנו אומרים, כי המלכות מתמעטת, ונשארת בסוד נקודה בלבד, וסוד אותה הנקודה, בודאי שכלולה מי"ס, והיא בחינת המדרגה הראשונה הנשארת באצילות, שהם ארבע אותיות ההוי"ה בצורתם, וכל שאר המדרגות נתמעטו וירדו בבריאה. ושמור כלל זה בידך, כי תצטרך אליו פעמים רבות.